הסבר חשוב ביותר למטופלים הסובלים מבעיות לב
ד"ר אריה פרייפלד – קרדיולוג בכיר, מכון הלב, בי"ח תל השומר.
ראשית חשוב שנבין מהי מחלת לב:
ובכן מחלת הלב הנה מחלה שכיחה, ולה סיבות שונות. מחלת לב יכולה לנבוע מפגיעה בכל אחד מהמבנים האנטומיים של הלב או בשילוב של מספר פגיעות.
מחלות הלב נחלקות ל- 2 קבוצות עיקריות:
א – מחלות לב מולדות
ב – מחלות לב נרכשות
מחלות הלב המולדות:
אלו מחלות המתפתחות בשלב העוברי ויכולות לנבוע ממום התפתחותי או להתפתח כתוצאה מגורם סביבתי או זיהומי במהלך ההיריון. מרבית המומים ניתנים לאבחון מוקדם באמצעות אולטרסאונד עוברי.
חלק ניכר מהמומים מאובחנים בסמוך ללידה וחלקם (לפי הצורך) מטופלים בגיל מוקדם באמצעים כירורגיים או בהשתלת מכשור מיוחד. חלק נוסף מתגלה בצורה אקראית ולרוב אינו דורש טיפול מידי.
בין המומים השכיחים קיימים פגמים במבנה המסתמים והמעברים בין המדורים השונים של הלב.
מחלות לב נרכשות:
מחלות הפוגעות בלב לאחר הלידה. למחלות אלה גורמים שונים:
זיהומים, טראומה, מחלות אחרות הפוגעות בתפקוד הלב בצורה משנית, מחלת הלב הכלילית (פגיעה בעורקים המספקים דם ללב), מחלות מסתמיות. מבין המחלות הנרכשות השכיחה ביותר בגילאים מעל 35 היא מחלת הלב הכלילית הפוגעת ביותר מ 25% מהאוכלוסייה, וביטויה:
תסמונת תעוקתית
אי ספיקת לב
התקף לב
פגיעה שכיחה נוספת היא הפגיעה המסתמית שיכולה אף היא להיות משנית לזיהומים, למומים מולדים שנתגלו באיחור ולפגיעה ניוונית של המסתמים.
מחלת הלב הנובעת ממחלות אחרות כגון: יתר לחץ דם, שכיחה אף היא. בכל אחת מקבוצות אלו יש כיום גם חולים הנושאים בגופם "גופים זרים":
מסתמים תותבים מכאניים או כאלה שעשויים מרקמה ביולוגית
קוצבי לב ודהפיברילטורים (מכשירים אלקטרוניים המכילים אלקטרודה בתוך חלל הלב ומסדירים את הדופק)
"תומכונים" (סטנטים) בתוך העורקים הכליליים או בכלי הדם הגדולים.
ומה קורה במרפאת השיניים?
כל חולה לב חייב ליידע את רופא השיניים באשר למצב בריאותו, ורופא השיניים יחליט מהי הדרך הטובה והבטוחה לטיפול מוצלח דבר זה יביא לשקט נפשי הן למטופל והן לרופא.
להלן שאלות נפוצות בנושא טיפול שיניים בחולי לב:
1. האם קיימת סכנה בטיפול שיניים אצל הלוקים במחלת לב?
כעיקרון כל חולי הלב ללא קשר לסיבת המחלה, ראשונית או משנית, יכולים לעבור טיפולי שיניים למיניהם בתנאי שמצבם יציב. חשוב כי כל הסובל בליבו ללא קשר לסיבה ידע ויכיר את מהות מחלתו.חשוב לדווח לרופא השיניים על מהות המחלה ועל הטיפולים התרופתיים הניתנים.
2. האם עליך לנקוט אמצעי זהירות מקדימים לפני טיפול שיניים?
כן! ככלל רצוי שכל חולה לב יישא עימו מכתב מהרופא המטפל, ובו מפורטות אבחנות ורשימת התרופות שאותן הוא נוטל. ישנן תרופות אשר להן השפעה אפשרית על הטיפול, ויש תרופות שאותן יש להפסיק לפני טיפול שיניים חודרני, כגון: "מדללי דם" ( אספירין, קומדין, סינטרום, פלביקס).
לקיחת "קומדין" ומחלת חניכיים:
קומדין אינה גורמת למחלת חניכיים, אך אצל מטופלים אשר מקבלים תרופה זו, מחלת חניכיים עלולה להחמיר, ומכאן החשיבות הרבה בשמירה על הגיינת הפה והחניכיים כמו גם ביקורים קבועים אצל שיננית. מחלת חניכיים מהווה גורם סיכון למחלות לב ואירוע מוחי ולכן לעיתים רופא השיניים ייאלץ אף לעקור שיניים מזוהמות בכדי למנוע התפשטות הזיהום.
במקרים של דימום מהחניכיים, טעם וריח רע מהפה, יש לפנות בדחיפות לבדיקה אצל רופא השיניים.
3. הסכנות לחולי לב מטיפולי שיניים?
תחילה נחזור ונדגיש כי ניתן לבצע כל טיפול שיניים אצל חולי לב יציבים. הסכנות מטיפולי שיניים אצל חולי לב נחלקות ל:
א. זיהומים במסתמי הלב
ב. תגובה לתרופות
ג. הפרעה סביבתית למכשור המושתל בלב
3א. האם סכנת הזיהום היא כוללת וזהה לכולם?
לא! סכנת הזיהום תלויה בסוג הטיפול, במחלות הרקע ובחומרתן. קיימת הבחנה בין טיפולים ברמת סיכון נמוכה לבין טיפולים ברמת סיכון גבוהה, כן קיימת הבחנה בין חולים בסיכון נמוך לחולים בסיכון גבוה על-פי מחלת הרקע. ברמת הסיכון הבינונית יפעיל הרופא את שיקול דעתו , לרוב לחומרה.
טיפולים בסיכון נמוך: טיפולים שבהם אין פגיעה ממשית ברקמות, ולא צפוי דימום רב, כמו לדוגמה: סתימות, התקנת סמכים אורתודונטים וכו'.
טיפולים בסיכון גבוה: טיפולים שבמהלכם קיימת אפשרות לדימום משמעותי:
– ניקוי שיניים עמוק
– עקירת שיניים
– טיפולי שורש
– טיפולי חניכיים
– כל טיפול כירורגי לרבות השתלות
– הרדמה אינטרליגמנטית
חולים בסיכון נמוך:
1. חולים לאחר ניתוח תיקון מום מולד מסוג VSD; ASD ללא פגיעה תפקודית
2. חולים לאחר אוטם שריר הלב
3. חולים לאחר צנתור והשתלת "תומכונים" (סטנטים)
4. חולים לאחר ניתוח מעקפים
5. חולים עם צניחת מסתם מיטרלי MVPקלה עם מסתם עדין וללא דלף משמעותי
6. חולים עם קוצב לב
חולים בסיכון גבוה:
1. חולים לאחר החלפת מסתמים, מכניים או ביולוגיים ללא תלות בעמדת המסתם
2. זיהום קודם ברקמות הלב, "אנדוקרדיטיס"
3. חולים בעלי מומים מולדים כחלוניים גם לאחר תיקון כירורגי
4. חולים הסובלים ממחלה מסתמית משנית משמעותית
האם ניתן למנוע את הזיהומים?
כן! במרבית המקרים. ומכאן החשיבות לדעת וליידע על מחלת הלב.
קיים טיפול מונע פשוט:
נטילת "מוקסיפן" ( MOXYPEN 2GR) שעה לפני הטיפול. אין צורך בנטילה נוספת לאחר הטיפול, למעט אם נאמר אחרת ע"י הרופא.
אנשים הרגישים לפניצילין יקחו 600MG CLINDAMYCIN שעה לפני הטיפול. וגם כאן אין צורך בנטילה נוספת לאחר הטיפול, אלא אם כן נאמר אחרת. כמובן שבשני המקרים צריך הנחיה מפורשת של הרופא וכמובן קבלת מרשם רפואי בכתב.
3ב. תגובה לתרופות:
א. במרבית המקרים אין בעיה לקבל זריקות הרדמה מקומית. יחד עם זאת מומלץ אצל הלוקים ביתר לחץ דם, באי ספיקת הלב או במחלת לב כלילית לאחר אוטם, ניתוח מעקפים או השתלת "תומכון", שלא להשתמש בזריקה המכילה אדרנלין משום שתפקידו לכווץ את כלי הדם, ולכן הוא עלול לגרום לעלייה בלחץ דם ובדופק.
ב. יש רופאי שיניים הנמנעים מלטפל בחולים הנוטלים תרופות המשפיעות על קרישת הדם (אספירין, קומדין, ,סינטרום פלביקס). לכן כאמור ראשית יש ליידע את רופא השיניים בנושא, והוא יחליט באם הוא מסוגל לטפל במקרה. במקרה שהרופא אינו מוכן לטפל בכם, אין סיבה לכעוס עליו, זה כנראה לטובתכם ובמקרה כזה תמיד תוכלו לעבור טיפול שיניים במסגרת בית-החולים.
3ג. הפרעות סביבתיות:
א. לחולים הנושאים בגופם מכשירים המסדירים את פעולת הלב, כגון: קוצב לב או מכשיר דהפיברילטור, קיימת סכנה "סביבתית" ממספר מכשירים המפיקים שדה אלקטרומגנטי. לכן חובה להיוועץ תחילה עם רופא השיניים באשר לסוג הטיפול שאתם עומדים לעבור ובאשר למכשור המעורב.
ב. רצוי לאחר השתלת מכשיר מסוג קוצב או דהפיברילטור לקבל הנחיות ברורות מצוות המרפאה להפרעות קצב לגבי טיפולי שיניים.
