להשאר צעיר לנצח…
במשך שנים רבות במסגרת עבודתי כרופא שיניים ובביקורים רבים כמתנדב בבתי אבות, שמתי לב להבדלים מדהימים בין מבוגרים שונים מבחינת האינטיליגנציה, החיוניות, רמת הדיכאון, רמת הריכוז והעניין וזאת ללא כל קשר לגיל הכרונולוגי. מצאתי אנשים בני 90 בעלי טמפרמנט של בני 50 ומנגד אנשים בני 60 שמאסו בחיים ומבלים את חייהם בהמתנה במרפאות קופת חולים.
מדוע יש צעירים -זקנים ומנגד זקנים -צעירים?
הנושא מעניין אותי במיוחד ואין לי ספק שבמוקדם או במאוחר יעניין את כולנו. לכן החלטתי לצרפו כפרק בשימושרון.
בתקופה האחרונה אני נתקל לא אחת ב"צעירים" מעל 90 אשר מגיעים לטיפול שיניים כשהם נוהגים ברכב, מנהלים אורח חיים עסוק ואינטנסיבי, ובכל פעם אני נדהם מחדש.
פעילות גופנית וזיכרון:
במעקב אחר 2257 גברים בגילאים 93-71, נמצא כי בקבוצה שהלכה ביום הכי פחות, היה שיעור השכחה גבוה פי 1.8 משיעור ההולכים באופן קבוע. אצל נשים בנות 80-71, נמצא שלאלו העוסקות בפעילות הגופנית הגבוהה ביותר היה 20% סיכוי פחות לסבול מירידה בכישורים הקוגניטיביים עם ההזדקנות.
במעקב שנמשך 10 שנים נמצא כי ירידה בפעילות פיזית בממוצע של שעה ליום הייתה קשורה עם עלייה ברמת ההידרדרות הקוגניטיבית פי 2.6 בהשוואה למשתתפי הסקר שנשארו באותה רמת פעילות.
בספר Welcome To Your Brain שהפך לרב מכר בארה"ב ובבריטניה (ועדיין לא תורגם לעברית)הכותבים מנסים לפענח את התנהגות מוחינו ולהסביר עובדות חשובות לגבי פעילות המוח. עובדה חשובה היא שפעילות גופנית שומרת על בריאות המוח לאורך השנים. כשמערכת הדם מזדקנת, זרימת הדם לתאי העצב ותאי המוח מופחתת וגורמת לחוסר בחמצן ובגלוקוזה. פעילות גופנית קבועה מעלה את מספר הנימים במוח ומגבירה את זרימת החמצן והגלוקוזה לתאי העצב. למעשה, פעילות גופנית היא הדבר היחיד היעיל שיכול לשמור על יכולות קוגניטיביות בשלב מאוחר יותר בחיים. קשישים שהיו אתלטים כל חייהם מצליחים יותר מבחינה מנטלית מקשישים אחרים שלא עסקו בפעילות גופנית. מדובר בפעילות גופנית של 30 דקות לפחות בכל פעם, מספר פעמים בשבוע.
מחקר שנעשה על-ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת "הרווארד" בארה"ב מצא, כי ככל שהאדם מאריך ימים כך מסתבר שהוא שמר יותר על בריאותו לאורך החיים, ובמעקב בן 10 שנים אחרי 37 אנשים בגילאי 109-100 , נמצא כי בקבוצת גיל זו מספר האשפוזים היה קטן בהשוואה לקבוצת גיל צעירה יותר. 90% מהנבדקים היו מעל גיל 90, ולפי מסקנות החוקרים, ניתן היה להוסיף 15-10 שנים של חיים בריאים רק באמצעות שינוי איכות החיים.
במחקר אחר נמצא שאצל מבוגרים העוסקים בפעילויות קוגניטיביות כלשהן, אשר מגרות את המוח, כמו: קריאת עיתונים, פתרון תשבצים, משחקי קלפים וכדומה, נמצאה ירידה בסיכוייהם לאלצהיימר, משום שפעילויות אלו יכולות למנוע או להקטין למינימום את אובדן הזיכרון.
על פי המחקר שכלל 469 אנשים בני 75 ומעלה שלא סבלו מבעיות של שיכחה בתחילת המחקר נמצא עוד כי ריקוד אשר כרוך אף הוא במאמץ מוחי , בניגוד לעלייה במדרגות או להליכה, אשר הן פעילויות אוטומטיות יותר, הוא הפעילות הגופנית היחידה אשר מסייעת במניעת אלצהיימר
(מחלה המאופיינת בירידה בתפקוד הקוגניטיבי והמעשי ונפוצה בקרב קשישים עד לכדי חוסר יכולת להיזכר בשמם ובזהותם ).
המחקר נערך במשך 21 שנים, והוא הארוך ביותר שנעשה.מחקר זה מציג יתרונות ברורים לתחביבים "מוחיים".
נמצא כי משתתפים במחקר אשר קראו,פתרו תשבצים שיחקו בקלפים או ניגנו על כלי כארבע פעמים בשבוע, הפחיתו את הסיכון ללקות באלצהיימר ב- 66% לעומת אלה שביצעו את הפעילויות הללו מקסימום פעם בשבוע.
במחקר אחר אשר נעשה בשנת 2004 בקרב 420 משתתפים, נמצא קשר בין עבודה מאתגרת יותר בנעורים לפחות דמנציה עם ההזדקנות.
החוקרים בדקו את הרגלי העבודה, החברים, החינוך, והרשתות החברתיות של המשתתפים מגיל 30 ועד לגיל 99 והגיעו למסקנה שעבודה מאתגרת בעלת סיכון גבוה לטעויות ועבודה בעלת דרישות חברתיות גבוהות היו קשורות לסיכוי נמוך לדמנציה מאוחר יותר בחיים.
מתח גורם לשחיקה של המוח ופוגע בדיכרון – הורידו את המתח וכך שפרו את הזיכרון – איך?
- הציבו ציפיות ריאליות.
- שפרו את הכושר הגופני.
- קחו פסק זמן מדי פעם.
- הירגעו – מדיטציה, יוגה, שירה במקלחת, קריאת ספר טוב, שכיבה בערסל או כל דרך אחרת שמרגיעה אתכם.
- הפחיתו את כמות הקפאין. הוא עוזר לכם להתמקד ולהישאר מרוכזים כאשר משתמשים בו בכמויות קטנות, אבל בכמויות גדולות הוא גורם לעצבנות ולחוסר ריכוז.
- שנו מספיק.
- נסו לאזן בין עבודה לפנאי.
- התפוצצו מצחוק.
- דברו על הרגשות שלכם.
תנומות קצרצרות יכולות לשפר זיכרון:
תנומות קצרות, כמו אלה שהיו אהודות על צ'רצ'יל ועל איינשטיין, יכולות לחזק את הזיכרון. כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת דיסלדורף בגרמניה.
ד"ר אולף לאהי, שעמד בראש המחקר, ביקש מתלמידים לשנן רשימת מילים, ואחרי כשעה של משחק קלפים הוא בחן כמה מילים זכרו. לחלק מהמשתתפים איפשרו תנומה של חמש דקות בתחילת הניסוי, יתר המשתתפים התבקשו להישאר ערים. אלה שחטפו תנומה זכרו מספר רב יותר של מילים בצורה משמעותיית בהשוואה לאלה שנשארו ערים. "כנראה שהרבה מההיבטים התפקודיים של השינה מושלמים ממש בתחילתה", אומר ד"ר לאהי.
מתברר שממש לפני ההירדמות המוח משחזר אירועים שהתרחשו לאחרונה, ואז מתרחש תהליך של עיבוד וזיכרון. השינה העמוקה יותר, שבאה אחר כך, מתרכזת ב'תפקודי ליבה', כמו תיקון קשרים פגומים במוח.
לסיכום: אצל מבוגרים בעלי אופטימיות, מחשבה חיובית, קשרים חברתיים ובעלי אורח חיים מעניין ועסוק, החיים לא רק מעניינים ויפים יותר, אלא מסתבר גם ארוכים יותר.
אז תחשבו על זה…
