כיצד נמנע משיני ילדינו להיפגע?
צחצוח השיניים – יש להתחיל לצחצח את שיני הילד כבר מרגע בקיעתן.
הילד לרוב אוהב לחקות את הוריו, ולכן הדרך הטובה ביותר להקנות לילד הרגלי צחצוח והגיינה הוא לאפשר לו לצפות בכם בקביעות כאשר אתם מצחצחים את שיניכם.הטכניקה בגיל הצעיר חשובה פחות.חשוב יותר לתת להם להתאמן כבר בגיל מוקדם בצחצוח בעזרת המברשת. לרוב מגיל 6-5 יכול הילד לצחצח בכוחות עצמו. וכל המקדים הרי זה משובח!
תדירות הצחצוח המומלצת היא פעמיים ביום – בבוקר ובערב לאחר ארוחת הערב ולפני השינה.
הרגל גרוע ביותר הוא לתת לתינוק להירדם עם בקבוק של שתייה ממותקת או שוקו לפני השינה. סוכרים המצויים בשתייה הבאים במגע עם השיניים כל הלילה ללא שטיפת פה הורסים את השיניים והן נעקרות בלית ברירה. לכן מומלץ תמיד לתת לתינוק בקבוק מים ולא שתייה ממותקת.
צחצוח "שיני חלב":
הפיכת צחצוח השיניים היומי לארוע נעים, משפחתי ומשמח, אפילו כמשחק, תגרום לילדכם לאהוב את צחצוח השיניים ולראות בו דבר חיובי ומהנה.
אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל לצחצח את שיני התינוק שלכם. למעשה כדאי להתחיל לשמור על השיניים כבר עם בקיעת השן הראשונה. בהתחלה זהו סוג של משחק, יש לנקות את השיניים בעזרת פד או בד נקי ולח מדי יום. כאשר בוקעות יותר שיניים יש לעשות זאת בעזרת מברשת רכה פעמיים ביום. עד גיל שנתיים אין להשתמש במשחה המכילה פלואוריד אלא אם הומלץ כך במפורש. זכרו שהילדים נוהגים לחקות אותנו כשהם קטנים, כך שבהחלט מומלץ לצחצח שיניים כאשר הם צופים בנו ואף לקנות להם מספר מברשות בצבעים שונים וכך להפוך את עניין הצחצוח לחוויה. משחות השיניים המיוחדות לילדים קיימות בטעמים שונים, הן אינן מכילות סוכר, והן בעלות פלואוריד באחוז המתאים במיוחד לשיני חלב מבלי לפגוע בשיניים.
זכרו – לעולם אל תוותרו להם על צחצוח שלפני השינה גם אם הם או אתם עייפים מאוד.
תזונה מאוזנת – אין צורך למנוע ממתקים מילד, אך רצוי לרכז את אכילתם עם סיום הארוחה ולהרגילו לצחצח שיניו לאחר מכן. יש להימנע ממתן משקאות ממותקים בבקבוקים, כמובן שמים עדיפים, אך אם הילד כבר שותה משקה ממותק רצוי שזה יהיה מכוס ולא מבקבוק (כבר מגיל שנה).
אמנם שוקולד ודברי מתיקה הם אויבי השיניים, אך בל נשכח שחטיפים אחרים שאינם מתוקים, כגון: צ'יפס, במבה וכו' מזיקים לשיניים אף יותר. זכרו שכל מזון הנדבק לשיניים ואינו נשטף מזיק להם.
האכלת תינוקות במרקים העשויים מירקות כמו ברוקולי, בטטה ודלעת, שומרת על סביבה בסיסית בפה ומונעת היווצרות מושבות חיידקים בפה, המתקיימים בסביבה חומצית.
ביקורת אצל רופא השיניים – הזמן המועדף לביקור אצל רופא השיניים הוא עם בקיעת השיניים הראשונות, ולאחר מכן יש לבוא לביקורת כל חצי שנה. כמובן שהדבר תלוי במצב בריאות השיניים ובהרגלי הצחצוח.
איטום חרירים וחריצים – החריצים וחרירים הם אזורים במשטח הלעיסה של השן החשופים להתפתחות עששת.
הם צרים ומפותלים (כ-0.1 מ"מ) ושארי מזון יכולים להצטבר בהם בקלות.
ציפוי החריצים של השיניים עם בקיעתן, ימנע הצטברות חיידקים ויצירת עששת.
סיבי המברשת לא תמיד מגיעים לשם ועששת עלולה להתפתח במהירות במקומות אלו. כדי להגן על שיניים עם חריצים וחרירים יש לבצע איטום עם בקיעת השיניים הקבועות.
הטיפול יתבצע ע"י רופא בלבד – כיוון שברוב המקרים הטיפול דורש ביצוע פעולות חודרניות. וזאת עפ"י הנחיות משרד הבריאות. איטום חריצים וחרירים מבטיח מניעת עששת במשטחי הלעיסה למשך שנים רבות. עם זאת חשובה בדיקה תקופתית לשיניים שעברו טיפול זה לצורך בדיקת שלמותו.
ומה עם טיפול?
כיום מגוון אפשרויות הטיפול בילדים רחב.הכלים להתמודדות ולטיפול בילד אשר אינו משתף פעולה הם שימוש בגז הצחוק, בסדציה ואפילו בהרדמה כללית במקרים קיצוניים ולפי התוויות מיוחדות. לכם ההורים, תפקיד חשוב בהקנייה של הרגלי צחצוח ושמירה על הגיינה לילדיכם, ובכך תסייעו במניעת טיפולים וביקורים תכופים אצל רופא השיניים. הזנחה והיעדר טיפול מוקדם בעששת בילדות עתידים לגרום בעיות הן בחלל הפה והן במצב הבריאותי של הילד בטווח הקצר והרחוק יותר.
תאונות ילדים:
השן נעקרה ממקומה כתוצאה מחבלה. מה עושים?
ובכן, כאשר קורה מקרה שכזה בבית , בגן הילדים או בביה"ס, פעולה מהירה של מבוגר עשויה להחזיר את השן לתפקוד מלא.
עקירת השן מנתקת אותה ממקור אספקת הדם ובמידה והשן תוחזר למקומה עד חצי שעה מרגע התאונה, יש סיכוי סביר שהשן תוכל לחזור לתפקוד מלא למשך שנים רבות.
ראשית יש לחפש את השן שנתלשה וגם אם נפלה לארגז החול, לכביש או לרצפה, יש לשטפה מייד במי ברז ללא סבון או כל חומר כימי אחר ולנסות להחזירה מייד למכתשית ממנה יצאה (המקום המקורי שלה).
מחזיקים בכותרת ודוחפים את השורש למקום המדמם.
כדי שהשן תישאר במקומה, נותנים לילד מגבון קטן, טישו או חתיכת צמר גפן לנשוך בעדינות. לאחר מכן יש לפנות לרופא שיניים בדחיפות.
במידה ויש חשש או בעיה להחזיר השן למקומה, יש לאחסנה בכוס עם חלב או לבקש מהילד להחזיקה בפיו כמו סוכרייה ולהיזהר לא לבלוע אותה.
רופא השיניים יבצע צילום וקיבוע של השן במקומה לתקופה של מספר שבועות. בימים הראשונים יהיה צורך להיזהר מאד ולדאוג לדיאטה רכה. בהמשך יהיה צורך במעקב קבוע של רופא השיניים לבדיקת קליטתה של השן במקומה.
והכי חשוב לזכור: התרופה היחידה היא המניעה!
