מספר האנשים המגיעים בצורה קבועה לביקורת שגרתית אצל רופא השיניים שלהם הוא מועט ביותר. מרביתנו מגיעים למרפאת רופא השיניים רק בעקבות כאב או בעיה שמציקה לנו בחיי היומיום, ואז לרוב הטיפול מורכב יותר ומסתכם בהוצאה כספית גבוהה יותר.
סיגול הרגלי היגיינה נכונים ושמירה על בריאות הפה בצורה מבוקרת וקבועה ימנעו טיפולים מיותרים והוצאה כספית גבוהה בכל פעם אצל רופא השיניים. מניעה היא שם "המשחק".להלן מספר כלים שיאפשרו לכם לשמור על בריאות הפה והשיניים ללא צורך בטיפול מורכב ויקר. מעכשיו תוכל לצחוק גם כל הדרך לרופא השיניים!
דיאטה ועששת
דיאטה נכונה ובקרה על הפלאק יסייעו לך לשמר את שיניך לכל אורך החיים.המזון והרגלי האכילה שלך אינם חשובים רק לבריאותך הכללית ,אלא גם לבריאותך הדנטלית.
כיצד המזון שאתה אוכל גורם לעששת?
בזמן שאתה אוכל המזון עובר בחלל הפה שם הוא פוגש חיידקים ובקטריות החיים באופן טבעי בחלל הפה. הפלאק שמצטבר על השיניים הוא סרט דביק של בקטריה (חיידק). הפלאק נוצר בתוך 24 שעות. המזון העיקרי של הבקטריות החיוני לקיומם הוא הסוכר והעמילן, (כל קרבוהידרט תסיס).
כאשר אינך מצחצח את שיניך לאחר האכילה הבקטריות שעל הפלאק משתמשות בסוכר והעמילן ליצירת חומצות אשר ביכולתן להרוס ולפגוע בשכבת השן החיצונית החזקה, (האמייל).הפגיעה של החומצות בשכבות השן וחדירת החיידקים לתוכן גורמת למחלת העששת אשר, פוגעת בהדרגה בשכבות הפנימיות בנוסף (הדנטין ומוך השן). ככל שתדירות האכילה גבוהה יותר, וככל שהזמן בו שוהה המזון בפיך רב יותר, כך גובר הנזק הנגרם.התחלת היווצרות "חור" (דמינרליזציה של שכבת האמייל), מתרחשת בתוך 72 שעות ומתמשכת בהדרגה.
השלבים הראשונים של "רקבון השן", העששת, יכולים להיעצר על ידי טיפול בפלואוריד והסרת פלאק מלאה על בסיס יומי. שלבי הביניים ושלבי המחלה המאוחרים יותר כבר מצריכים הסרה של חומר השן הנגוע ותיקון/סתימת אותו אזור שנפגע
הטיפול הקל והטוב ביותר הוא מניעה. דיאטה נכונה היא מרכיב חשוב ועיקרי במניעת התחלת היווצרות הנזק לשן אך גם במניעת נזק מתמשך בשן שכבר נפגעה ושוחזרה על ידי "סתימה". חשוב לזכור שבכל פעם ששן ניזוקה ונזקקת לפרוצדורות תיקוניות חדשות יש פחות חומר שן שנשאר על מנת לעבוד איתו.
בחר את המזון שאתה אוכל
המפתח לבחירת המזון בצורה חכמה אינו להימנע מהמזון הנ"ל אלא לחשוב לפני שאתה מכניס אותו לפיך.לא רק "מה אתה אוכל" אלא גם "מתי אתה אוכל",עושים את ההבדל בבריאות שינייך. רצוי לאכול דיאטה מאוזנת ולהגביל בחטיפים /נישנושים שבין הארוחות.
על מנת לאכול דיאטה מאוזנת יש לאכול מזון מגוון.
יש לבחור מכל אחד מששת קבוצות המזון:
- לחם, דגנים, פסטה – 6-11 מנות.
- פירות: 2-4 מנות.
- ירקות: 3-5 מנות.
- מזון עשיר בחלבונים – בשר, עוף, דגים וביצים: 2-3 מנות.
- חלב, גבינות ויוגורט: 2-3 מנות.
- שומנים – שמן, אבוקדו, זיתים, שקדים:1 מנה.
חשוב לאכול מכל קבוצות המזון ולגוון גם בתוך כל קבוצה. יש להגביל את כמות הנישנושים היומית.בכל פעם שאתה אוכל מזון עתיר סוכר/עמילן, החומצות תוקפות את השן למשך 20 שניות ויותר.
אם אתה אוכל מזון עתיר סוכר רצוי לאוכלו עם הארוחה הגדולה, שכן, אז הוא גורם לנזק קטן הרבה יותר. בזמן הארוחה כמות הרוק המופרשת גדולה יותר ומסייעת בסילוק המזון והורדת ריכוז החומצות בסמוך לשיניים.
מזון שיש להימנע מצריכה גבוהה ממנו:
- משקאות קלים.
- משקאות דיאטטיים (מכילים חומצה פוספורית).
- משקה פירות בכמות גדולה.
- קפה/תה עם סוכר.
- שוקולד, סוכריות. במיוחד כאלו שמשאירים בפה עד אשר מומסים.
- פירות יבשים בכמות גדולה, (ריכוז הסוכר בהן גבוה מאוד).
- כמות גדולה של פירות הדר (מכילים חומצה ציטרית).
פלואוריד – מהו? וכיצד הוא מסייע במניעת עששת?
הפלואוריד מסייע בחיזוק שכבת האמייל החיצונית של השן,והופך אותה לעמידה יותר בפני עששת. עששת מינימלית ראשונית שמתחילה להיווצר יכולה להיעצר ואף להתהפך באמצעות תהליך של רה-מינרליזציה בתוספת פלואוריד לשן.
את הפלואוריד ניתן לספק לשן ב-2 צורות:
טופיקלי/מקומי – במגע ישיר עם השן
סיסטמי – באמצעות מחזור הדם.
פלואוריד סיסטמי
הפלואורידים הסיסטמיים מגיעים לשן דרך מחזור הדם. מקורם במזון, מים, תוספות לדיאטה (טבליות וטיפות). הוכח כי מים המכילים תכולה אופטימלית של פלואוריד אפקטיביים בהפחתת העששת בעד 60%ישנם ערים שמקור המים שלהם מופלר וישנם ערים שלא. ילדים מהלידה ועד גיל 14 ירוויחו יותר מפלואורידציה סיסטמית של המים וזאת משום, שכאשר הפלואוריד נכנס לגוף הוא נכנס למחזור הדם ולתוך השיניים המתפתחות ואז הוא מובנה בתוך האמייל המתפתח של השן והופך את השן לחזקה יותר ועמידה יותר בפני חומצות.
פלואורידציה טופיקלית (מקומית).
פלואוריד מקומי מתקבל על ידי :
משחות שיניים – בשימוש יומיומי כמעט על ידי כל אחד.
ג'ל – בשימוש במרפאה או בבית
במרפאה, בדרך כלל על ידי סד בתוכו מונח החומר והנחתו בפה ועל השיניים
למשך 1-4 דקות (לרוב מבוצע עם סיום כל הטיפול הדנטלי).
בבית, ניתן למתרפאים בקבוצת סיכון גבוהה לעששת בריכוז נמוך יותר.
הטיפול בג'ל לא ניתן לכל מתרפא, הדבר תלוי בעיקר במצב בריאותו האורלית.
שטיפות פה ביתיות – ניתנות לילדים מעל גיל 6 ומבוגרים הסובלים מהגיינה
אוראלית לקויה ורמת עששת גבוהה. ניתן לרכישה בכל בית
מרקחת.
כמו שכבר הוזכר חשיבות הפלואוריד היא בעיקר בשלבי התפתחות השיניים. מכאן החשיבות במתן פלואוריד בצורה של טיפות או טבליות במידה ומי השתיה באיזור המגורים אינם מופלרים. על הכמות המומלצת והריכוז הרצוי יש להתייעץ עם רופא השיניים של ילדיכם.פלואוריד בריכוז גבוה מדי עלול לגרום לטוקסיות והשפעות שליליות על בניית השיניים, לכן אל לכם לתת אותו לילדכם ללא עצת רופא
איטום חריצים וחרירים
חריצי השיניים הינם מקום מועד לפורענות והתפתחות עששת בשל היותו מקום מאגר למזון והצטברות חיידקים. על ידי ציפוי חריצי השיניים והחרירים שבשן בחומר פלסטי, בצבע השן, על פני משטחי הלעיסה המחורצים, אנו, למעשה, "מחליקים" את פני השטח ומונעים בכך את הצטברות המזון ןחדירת החיידקים לחריצים ובכך לא מאפשרים לעששת להתפתח. את האיטום כדאי לבצע עם בקיעת השיניים, ויש לבדוק את שלמותו מדי 6 חודשים. האיטום הינו טיפול קל ויעיל אשר אינו מצריך אילחוש של האזור והשן והוא מבוצע על ידי רופא השיניים
בנוסף לכל הנאמר לעיל לשם מניעה ושמירה על הגיינה אוראלית תקינה יש וחשוב:
- לצחצח שיניים לפחות פעמיים ביום.
- לנקות בין השיניים באמצעות חוט דנטלי או מברשות מיוחדות לאזור שבין השיניים אשר ניתנות לרכישה בכל בית מרקחת.
- נקוי אבנית אצל שיננית בין פעמיים לשלוש פעמים בשנה , בתלות במצבו האוראלי של המתרפא והרגלי ההגיינה שלו
- ביקור תדיר אצל רופא השיניים לשם ביקורת ותפיסת המחלה כבר בשלביה הראשונים או מניעת התפתחותה.
