טיפול בגיל הזהב

בעבר היה נהוג לחשוב שחלק בלתי-נפרד מתהליך הזקנה הוא איבוד שיניים וממילא שיניים תותבות… שכן כולנו נזדקן עם שיניים תותבות בכוס מים. ובכן הדברים השתנו. היום גם בגיל מבוגר אנשים רוצים איכות חיים ואריכות חיים.

שיניים בריאות מאפשרות תפקוד ואסתטיקה בכל גיל ומן הסתם קשורות באיכות חיינו.

כבר ידוע שאנשים המבקרים אצל שיננית מגיל צעיר, מצבם יהיה הרבה יותר טוב בגיל מבוגר. אך רצוי שגם אנשים ללא שיניים או בעלי מספר מועט של שיניים יבקרו אחת לשנה אצל רופא השיניים. תותבות לא מותאמות גורמות ללחץ על החניכיים ולזירוז אובדן עצם.

מבוגרים רבים הזקוקים לתותבות פונים משיקולי חיסכון לטכנאי שיניים לביצוע העבודה, ואינם מבינים את חשיבות הפנייה לרופא שיניים. אמנם ניתן לחסוך כסף, אך קיימות מחלות ותרופות רבות המשפיעות על הפה ועל בלוטות הרוק, והן מאיצות מחלות חניכיים.טכנאי השיניים, יהיה טוב ככל שיהיה, אינו מודע לכך!! רופא השיניים יודע איך להתייחס לבעיות בגיל המבוגר ולהתאים את הטיפול הנכון לאדם המתאים. מה גם שרמת הסטריליזציה והחיטוי במעבדת שיניים אינה דומה לזו אשר במרפאת שיניים.

ביצוע תותבות ועבודה בפה זוהי פעולה רפואית ועליה להתבצע במרפאת שיניים ע"י רופא היודע להתמודד גם עם מצבי חרום.

תותבות

עם העלייה בגיל תופסים השתלים והתותבות את מקום השיניים הטבעיות. התותבות מהוות למעשה תחליף לשיניים שאבדו, ומקנות חיוך בריא ומראה פנים צעיר יותר, מה שמעלה גם את הביטחון העצמי והתחושה הכללית של האדם בחברה שבה ליופי ולאסתטיקה תפקיד חשוב.

קיימים מספר סוגים של תותבות:

תותבות שלמות – כאשר לא קיימות כלל שיניים בפה.
תותבות חלקיות – כאשר נותרו בפה שיניים טבעיות אשר משמשות מאחז ורטנציה לתותבת.
תותבות נתמכות שתלים

תותבות שלמות ושיפור החיוך

כאשר אדם מאבד את כל שיניו השפתיים והרקמות הרכות צונחות ואיתן צונחת לרוב תחושת הביטחון העצמי. כתוצאה מכך נפגמים כושר הדיבור,הלעיסה וכמובן האסתטיקה והיכולת לחייך. התותבות השלמות משמשות כתחליף לשיניים החסרות וכן מסייעות בהחזרת התפקוד התקין בעת הלעיסה,הדיבור והתמיכה לרקמות אשר סביב הפה. עם הגיל השפתיים נעשות דקות יותר והגבות נמוכות יותר. אומנם אצל נשים העור עדין יותר, ופניהן מביעות יותר, אך כתוצאה מכך הן אלו המתלוננות שעם הזיקנה הן נראות עייפות וכעוסות יותר.

רופא השיניים צריך להיות לא רק איש מקצוע מצוין, אלא גם פסיכולוג טוב.
התותבות מהוות פתרון טוב, אך הן אינן משתוות לשיניים הטבעיות לפיכך עלינו לשמר ככל שניתן שיניים טבעיות.

לרוב ההסתגלות לתותבת בלסת התחתונה קשה יותר ולכך יש שתי סיבות עיקריות:

גובה הרכס הנותר – לאחר שאובדות כל השיניים נותר רק הרכס הגרמי שעליו נתמכות התותבות.בדרך-כלל בלסת התחתונה גובה הרכס הנותר באזורים האחוריים הוא נמוך יותר כך שישנה פחות תמיכה לתותבות.
עמדת הלשון – הלשון גדולה יותר ומתקשה למצוא שוב את מיקומה בפה.
בלסת העליונה בדרך-כלל לא נתקלים בבעיות מסוג זה שכן בנוסף יש ואקום ותמיכה של החך.

ביצוע תותבת שלמה ע"י רופא מיומן יביא שיפור אסתטי משמעותי בצורת הפנים ויעניק ביטחון עצמי רב. במקרים רבים שבהם הייתה נפילה של הרקמות בשל חוסר שיניים, ביצוע תותבת שלמה עשוי לתת פיתרון פלסטי למבנה השפה והלחי, לטשטוש קמטים, לפנים נפולות ולקבלת חיוך צעיר בגיל מבוגר.לעתים החלפת תותבת ישנה, בנוסף לשפור התפקוד עשויה לשפר את מבנה הפנים ולתת בטחון ואסתטיקה מדהימים.

 

במקרים מסוימים אנו אף משלבים מנתח פלסטי בביצוע העבודה ומעצבים את החיוך בשילוב הרמת רקמות הלחי והצוואר.

תותבת חלקית נשלפת

במצבים שבהן נותרות מספר שיניים בפה ניתן לשחזר את השיניים החסרות באמצעות תותבות חלקיות נשלפות. השימוש בהן הוא לרוב כאשר הרווח הנוצר מהשיניים החסרות גדול מדי לשיקום באמצעות גשר או כאשר אין שיניים משני צדי המרווח לצורך תמיכה בגשר. סיבה נוספת היא כלכלית שכן תותבת הינה פתרון זול יותר משתלים ומגשרים. החשיבות בהשלמת השיניים החסרות הוא שהשיניים הנותרות משני צדי המרווח עלולות לשנות את עמדתן, כלומר "לנוע" לכיוון המרווח חסר השיניים. דבר זה עלול לפגוע ברקמות הפה ולהוביל לעששות ולמחלות חניכיים, ובכך, להגביר את הסיכון לאבד עוד שיניים.

השתלת שיניים בגיל מבוגר

אצל מבוגרים כמו גם אצל צעירים חשוב לבדוק באם יש הסטוריה רפואית המגבילה ביצוע פעולה כירורגית יזומה. ברוב המקרים אין כל מניעה מביצוע שתלים, אך לעיתים רופא השיניים יבקש מכם חוות דעת של רופא המשפחה ו\או קרדיולוג במקרים בהם קיימת מחלת לב. גיל בפני עצמו אינו מהווה מגבלה, ההפך, אצל מבוגרים האוכל תופש יותר ויותר תפקיד משמעותי ופגיעה באפשרות האכילה היא פגיעה חמורה באיכות החיים.
אני אישית בצעתי שתלים לא אחת באנשים מעל גיל 90.
כמו כן הצלחת העבודה לאורך שנים תלוייה ברמת ההגיינה של הפה והתותבות, וכן חשוב מאד כמניעה, לבקר אצל רופא השיניים פעמיים בשנה.

תותבת נתמכת שתלים

בהיעדר שיניים האחוזות בעצם עוברת העצם תהליכי ספיגה, ונוצרים שינויים בפני השטח אשר תומכים בתותבת. דבר זה מוביל לתנודות בלתי-רצויות בתותבת ולצורך בהתאמתה כל פעם מחדש לפני השטח החדשים. פתרון נוסף אך יקר יותר במקרים של פה מחוסר שיניים הוא שימוש בשתלים כאמצעי נוסף לתמיכה בתותבת.השתל בעצם גורם לאחיזה טובה יותר של התותבת ומונע תנודות ואי-נוחות כתוצאה משינויים הנגרמים עם הזמן לרכס התומך בתותבת. זהו פתרון טוב בעיקר למצבים שבהם הרכס הגרמי הנותר אינו מספק אחיזה מספקת לתותבת, ולא קיימות עוד שיניים בפה שיספקו אחיזה זו וימנעו את תזוזתה.

לעתים, יש צורך במערכת המשמשת לעיגון מדויק של התותבת על גבי השתלים. דוגמה למערכת שכזו היא KERATOR הכוללת מוביל פלסטי הטמון בגוף התותבת ובית מתכתי בראש השתל המבטיחים עיגון מושלם של התותבת לשתל.
(ראה פרק שתלים)

ממה הן עשויות?

התותבות עשויות משני חומרים עיקריים:
אקריל (פלסטיק) – משמש הן לתותבת המלאה והן לחלקית.

מסגרת מתכתית (כרום קובלט) – משמשת לתותבות חלקיות.

תותבת עם ווים ממתכת או ווים אסתטיים בצבע השן או החניכיים.

תקופת ההסתגלות

תקופת ההסתגלות לתותבת אינה קלה ומשתנה ממטופל למטופל, אך השיפור כתוצאה מקיומה בפה באורח החיים בתפקוד הלעיסה, בדיבור וכן מבחינה אסתטית מפצה על הקושי הנלווה שבהסתגלות להתקן החדש בפה.

ביקורת ומעקב

בשלב זה בחיים בדרך-כלל גם עולה הצורך בתרופות שחלקן גורמות לתופעות לוואי, כגון: יובש פה או התנפחות החניכיים המשפיעה על הושבת התותבת בפה ועל תופעות נוספות הגורמות לאי-נוחות אצל המטופל. מכאן הצורך במעקב הדוק של רופא השיניים על-מנת למנוע מצבי אי-נוחות והתפתחות של בעיות נוספות. לעתים, אמליץ על שימוש במשחה המיועדת לשיפור היצמדות התותבת לרקמה הרכה כמו  משחת KUKIDENT. משחה זו תסייע לתחושת הביטחון בעת האכילה והדיבור ותמנע חדירת שיירי מזון מתחת לתותבת.

"תסמונת הפה השורף":

זוהי תופעה די שכיחה בקרב האוכלוסיה המבוגרת , והיא אופיינית בעיקר לנשים בגיל המעבר, אשר מתלוננות על סוג של שריפה בפה שמתמקדת בלשון ובחך. התופעה מאד מציקה ופוגעת באיכות החיים. לא נמצא גורם חד-משמעי לתופעה, אך יתכן שיש קשר למחלות מסוימות של מערכת החיסון, לבעיות הורמונליות, לירידה בהפרשת הרוק ועוד. התופעה אינה מסוכנת ובדרך-כלל חולפת באמצעות טיפול תרופתי.

חיידקים בפה והקשר לדלקת ריאות:

חוקרים מאוניברסיטת באפלו בניו יורק, גילו שאצל דיירי בתי אבות סיעודיים, רובד החיידקים בפה עלול לגרום לדלקת ריאות. המחקר שפורסם בכתב העת המדעי Chestהראה שבריאות ירודה של הפה אצל מבוגרים מעודדת התיישבות של חיידקים שעלולים לפגוע במערכת הנשימה ומגדילה את הסיכון לדלקות חמורות במערכת הנשימה התחתונה אצל אנשים השוהים במוסדות. החוקרים מציינים שכל תשעת החיידקים שבודדו אצל שמונה מטופלים שלקו בדלקת ריאות, תאמו את החיידקים שנמצאו בפלאק הדנטאלי.

מבוגרים ושיננית:

גם למבוגרים מומלץ טיפול אצל השיננית. במידה שיש לכם שתלים המעגנים תותבת או לחילופין נשארו רק שיניים מועטות בפה, מומלץ לשמור עליהן בכל דרך. אנשים מבוגרים המבקרים בקביעות אצל שיננית , ישמרו על השיניים בפיהם עד גיל הרבה יותר מבוגר, בפרט אם החלו בתהליך מוקדם ככל האפשר. השיננית עוברת ובודקת את הרקמות, ובמידת הצורך היא מיידעת את הרופא בתופעות חריגות. כמו-כן לאלו שיש שתלים, השיננית מבצעת טיפול, חיטוי וניקוי גם באזורים שאליהם המטופל אינו יכול להגיע בעצמו. התותבות עוברות ניקוי ובמידת הצורך ליטוש וריענון.

מניסיוני, דרך טובה לנקות את השיניים התותבות היא באמצעות מברשת קטנה הניתנת לרכישה במרכולים למיניהם (תמורת חמישה ש"ח) וסבון מכל סוג. מברשת ומשחת שיניים לא תהיינה יותר יעילות במקרה זה. כמו בשיניים הטבעיות, גם כאן אני ממליץ על ניקוי וצחצוח יעיל בזמן המקלחת.

Click edit button to change this text.