גם היום לאחר שנים של זיהוי הנגיף הגורם לאיידס, עדיין קיימת בורות רבה בנושא איידס, ואני כרופא שיניים המטפל באוכלוסייה מגילאים שונים, עדיין שומע שאלות רבות ונתקל בחרדה רבה מעצם טיפול השיניים ובחשש מהידבקות במחלות זיהומיות אצל רופא השיניים.

בארה"ב החרדה כה גדולה עד שאנשים רבים נמנעים מטיפולי שיניים ומגיעים רק במקרי חרום. רבים מגיעים למרפאת שיניים מצוידים בערכת עבודה חד-פעמית לרופא, שאותה הם רוכשים בבית מרקחת ורק כך מרגישים רגועים.
ובכן במקרה זה צריך לקחת הכל בפרופורציות הנכונות. במרפאה מסודרת ומוכרת ע"י משרד הבריאות יש בדרך-כלל אמצעי סטריליזציה והיגיינה נאותים. כך לפחות צריך להיות!!

הסכנה להידבקות בצהבת במרפאת שיניים היא הרבה יותר גדולה מאשר באיידס, ולכן חשוב שכולנו נדע על שתי המחלות הללו ואיך להתגונן מפניהן.

רופא שיניים אשר עושה אנמנזה טובה (המתחילה בשאלון הרפואי שהמטופל ממלא בביקורו הראשון במרפאה) ידע ברוב המקרים על המחלות המדבקות האפשריות שיש למטופל. בכל מקרה באשר למקרים שהמטופל אינו יודע על מחלתו, הרופא אמור לנהוג בכל אמצעי הסטריליזציה (חיטוי) וההיגיינה להגנה עליו ועל המבקרים במרפאה.

AIDS

מה זה איידס ? מה זה HIV ?

HIV-Human Immunodeficiency Virus – הוא הנגיף הגורם למחלת האיידס הקרויה בעברית " תסמונת הכשל החיסוני הנרכש" הנגיף גורם לפגיעה במערכת החיסונית הטבעית של הגוף ולירידה הדרגתית בה, וכך הוא פוגע בכוחו של הגוף להילחם במחלות קשות. כאשר אדם נדבק הוא הופך לנשא. תקופת הנשאות יכולה להימשך על פני שנים ורק אחר-כך הופך האדם לחולה. כאשר נפגמת יכולתו של הגוף להתגונן בפני מחלות זיהומיות שונות ישנה ירידה הדרגתית במצב הבריאות בעבר הדבר הוביל לקריסת מערכות ולמוות אך בימינו בעקבות מחקרים רבים איידס אינו מוגדר יותר כמחלה קטלנית .קיים טיפול תרופתי המשלב מספר תרופות אשר מונעות את התפתחות הנגיף בדם וחלקן אף מנטרלות אותו.

מהם הסימנים?
ניתן לשאת את הנגיף במשך זמן רב, אפילו שנים, מבלי שיראו סימנים חיצוניים. כאשר מופיעים סימני המחלה הם באים לידי ביטוי בבלוטות לימפה מוגדלות, בזיהומים פטריתיים, בגידולים בעור, בדלקות ריאה קשות, בירידה במשקל וכמובן בתופעות שונות בחלל הפה.

איידס וביטויו בפה:

למחלת האיידס יש סימנים רבים בחלל הפה, לעיתים הם אף מהווים את הגילוי הראשוני למחלה. הנגעים מופיעים עקב ירידה בתפקוד המערכת החיסונית וכוללים:

זיהומים פטריתיים בדמות אזורים לבנים או אדומים בתוך הפה (למשל בצדי הלשון).

מחלת חניכיים המלווה בכיבים.

זיהומים נגיפיים הגורמים לנגעים בחלל הפה (צורתם דומה לכרובית).

נגעים בצדי הלשון (נראים כעין אזורים לבנים דמויי שערות).

Kaposi's Sarcoma – גידול נפוץ בחולי איידס המאופיין באזורים שטוחים בצבע סגול-אדום על החיך הרך ועל החניכיים.

איך נדבקים ?
נגיף האיידס אינו מתקיים מחוץ לגופנו ולכן שהוא מחוץ לגוף הוא עובר פירוק. מכאן שלא ניתן להידבק באיידס באמצעות האוויר, המזון, שיעול, מגע ידיים, אכילה מכלים מלוכלכים, שחיה בבריכה, שימוש בשרותים או כל מגע חיצוני אחר.

ההידבקות נגרמת ב –4 דרכים עיקריות:

מגע מיני לא מוגן עם נשא איידס:
הנגיף מצוי בנוזל הזרע ובהפרשות הנרתיק, ולכן קיימת סכנת הידבקות אפילו כתוצאה ממגע מיני חד-פעמי. כמובן שככל שמספר המגעים רב יותר, סכנת ההידבקות גדולה יותר.

עירוי דם:
בישראל אין סכנת הידבקות מעירוי דם כיוון שכל תרומות הדם נבדקות. בארצות אחרות שבהן לא נהוגה בדיקה שגרתית של תרומות הדם, עדיין קיימת סכנת הידבקות מעירוי דם נגוע.

שימוש במזרקים ובמחטים מזוהמים:
שימוש במזרקים נגועים או במחטים נגועות מחדיר את הנגיף ישירות לדם. כמות האנשים, הנדבקים בדרך זו, נמצא בעלייה הן במערב והן בישראל. דרך הידבקות זו שכיחה בעיקר בקרב משתמשים בסמים בהזרקה.

מעבר מהאם לעוברה:
מחזור הדם של האם והעובר הוא משותף, ולכן קיימת סכנה שתינוק שייוולד לאם נשאית יישא גם הוא את הנגיף. בנוסף יכול הנגיף לעבור לילד גם בהנקה.

אני צהוב ? אתה צהוב !

מהי צהבת ?
צהבת היא מצב שבו החולה נראה צהוב בגלל עודף בילירובין שהוא חומר המצוי בכדוריות הדם האדומות ומשתחרר כאשר הכדוריות נהרסות.

ממה נגרמת צהבת ?

צהבת לא תמיד מדבקת
צהבת יכולה להיגרם בשל גורם זיהומי ומדבק כמו ווירוס או מגורם מכני שאינו מדבק כגון גידול או אבן החוסמים את צינורות המרה. אצל אדם הסובל מחוסר G6PD (רגישות לפול) למשל, אכילת פול עלולה לגרום לתופעה כזאת. אצל תינוקות שזה עתה נולדו רווחת צהבת פיזיולוגית שנובעת מכך שהכבד שלהם אינו בשל עדיין ואינו מסוגל לפרק חומרי פסולת. לכן חשוב שנדע להבדיל בין צהבת נגיפית לצהבת זיהומית.

מהי דלקת כבד ?
דלקת כבד (הפטיטיס) היא סוג נפוץ של מחלת כבד העלולה להיגרם מכימיקליים, מתרופות, מאלכוהול ומווירוסים. דלקת כבד יכולה להיות מלווה בצהבת, יכולה להיות סוערת והיא יכולה להיות חריפה או כרונית. חשוב להבין שצהבת ודלקת כבד אינן מילים נרדפות, וכן שדלקת כבד לא גורמת תמיד לצהבת!

כמה סוגים ישנם ?
ישנם מספר סוגים של דלקות כבד נגיפיות (A,B,C,D,E,G) לפי סוג הווירוס המחולל את המחלה.דלקת הכבד הנפוצה ביותר היא הנגיפית. אדם הלוקה בדלקת כבד חריפה עלול להזדקק בתוך ימים או שבועות להשתלת כבד. ממצב בריא לחלוטין ההידרדרות מהירה ובמקרים חריגים עד כדי הרס הכבד ואף מוות. למרבה המזל, ההידרדרות ממצב חריף לסוער היא נדירה ביותר, וברוב המקרים הכבד מתאושש.

שחמת הכבד – צירוסיס:
זוהי התוצאה הסופית של דלקת כבד כרונית מכל סיבה שהיא: הכבד מצומק, קטן ואינו מתפקד בצורה טובה.
סימני המחלה:
האם מתים מזה ?
ברוב המקרים מחלימים ממצב זה, אך במקרים בודדים מידרדרים לכדי מצב קשה יותר שבסופו הכבד נהרס לחלוטין ויש צורך בהחלפת הכבד. אדם הלוקה בדלקת כבד חריפה עלול להזדקק בתוך ימים או שבועות להשתלת כבד. בשלב זה, השלב הסוער, התמותה גבוהה. אבל, כאמור, ההידרדרות ממצב חריף לסוער היא נדירה ביותר. בדרך-כלל הכבד מתאושש, החולה מחלים ומפתח חיסון נגד המחלה או שהדלקת נהפכת לכרונית (מתרחש בעיקר בהפטיטיס B)במקרים מסוימים דלקת הכבד היא קלה, והחולה מחלים אפילו מבלי לדעת שלקה בה. אלה מקרים אופיניים בדלקת כבד מסוג A השכיחה בילדים, ובדלקת כבד מסוג C בכל הגילאים. הבעיה בדלקת כבד מסוג C היא העובדה שהדלקת הופכת לכרונית בחלק גדול מהמקרים ועם השנים וללא ידיעת האדם הדלקת הורסת את הכבד עד שממצב "בריא" האדם מידרדר במהירות. קשה לדעת אם ומתי תיהפך הדלקת הקלה לקשה ולכן מטפלים גם בדלקת הקלה.

דלקת כבד מסוג הפטיטיס HEPATITIS A
המחלה נגרמת על ידי נגיף, והיא ועלולה להתבטא בהרגשה כללית רעה, בחום, בחולשה, בבחילה, בחוסר תאבון, בכאבי בטן, ולעיתים בעור ובלחמיות העיניים צהובות.

הדרכים להעברת המחלה:
הנגיף מופרש בצואה, ולכן עלולה המחלה לעבור בזיהום צואתי המגיע לפה באמצעות ידיים לא נקיות, מזון או מים מזוהמים. כמקור להדבקה יכולים לשמש חולים הנמצאים בתקופת הדגירה של המחלה, חולים המגלים סימני מחלה או אנשים שחולים בצורה קלה בלי סימני מחלה כלל. המחלה נפוצה יותר באזורים שבהם רמת ההיגיינה ירודה.

דרכי מניעה:
קיום הרגלי ניקיון נכונים
שתיית מים ממקור ידוע בלבד
אכילה במקומות הנמצאים תחת פיקוח תברואתי
חיסון נגד המחלה מיועד לאנשים שלא חלו במחלה, ונוסעים לאחת מהארצות בהן המחלה נפוצה, החיסון מיועד בעיקר לנוסעים שצפוי להם במהלך הנסיעה מגע עם אוכלוסייה מקומית (מטיילי תרמיל), למכורים לסמים כבדים או להומוסקסואלים פעילים.

דלקת כבד מסוג הפטיטיס HEPATITIS B
הנגיף עלול לגרום לדלקת כבד שסימניה דומים לדלקת כבד מסוג A. המחלה עשויה להיות בצורה סמויה, וברוב המקרים היא חולפת ללא טיפול. אדם שהוא נשא של המחלה ואינו מראה סימני מחלה, עלול להדביק אחרים.

דרכי העברה:
הנגיף נמצא בנוזלי הגוף, כגון: דם, רוק וזרע. העברת הנגיף אפשרית במקרים הבאים: במגע עם דם נגוע, בעיקר שימוש במחטים מזוהמות, בהעברה מאם ליילוד במהלך הלידה, ביחסי מין ובמגורים משותפים.

דרכי מניעה:
להימנע ממגע עם דם או עם הפרשות אחרות.
לא לעשות שימוש חוזר במזרקים.
לא לעשות קעקוע, פירסינג, דיקור וכו' במקומות שלא מחטאים בהם את המכשירים כראוי.
לא להשתמש בסכיני גילוח ובמברשות שיניים משומשים.
להימנע מקיום יחסי מין ללא קונדום עם בני זוג מתחלפים.
לקבל חיסון.
החיסון נגד המחלה מיועד לקבוצות האוכלוסייה הבאות: עובדי מערכת הבריאות, חולים המקבלים עירויים ומוצרי דם, מכורים לסמים מוזרקים, הומוסקסואלים פעילים, בני ביתם של נשאי הנגיף, נוסעים לארצות שבהן המחלה פעילה.

דלקת כבד מסוג הפטיטיס HEPATITIS C
המחלה נגרמת על ידי נגיף, וסימניה דומים לדלקת כבד נגיפית מסוג A ו- B. מחלה זו מהווה את הסיבה העיקרית להשתלות כבד.

דרכי העברת המחלה:
הנגיף מועבר באמצעות דם נגוע בעיקר עקב שימוש במחטים מזוהמות. כמו כן הנגיף מועבר בקבלת עירוי דם ומוצרי דם שלא נבדקו.

דרכי מניעת המחלה:
על נשאים או חולים בהפטיטיס C נאסר לתרום דם (בכל מקרה בבנק הדם נעשות בדיקות שגרתיות כדי לאתר דם שנתרם ב"טעות" על-ידי נשא א-תסמיני הנגוע בנגיף). צרכני הסמים בקרב הנשאים נדרשים גם להימנע משימוש משותף במחטי מזרקים עם אנשים אחרים. בנוסף לכך מומלץ כי חולים או נשאים כאלו יעדכנו את בני זוגם באשר למחלתם, ויקפידו להשתמש בקונדום בעת קיום יחסי מין.
להבדיל מהחיסון להפטיטיס A ו B, אין חיסון למניעת הפטיטיס C.